הוצאת דיבה – מקרי בוחן

איפה עובר הגבול בין ביקורת? בין פרסום מקרה ברשת? או כתיבת מאמר עיתונאי מקצועי? מתי מדובר בהוצאת דיבה ומתי בפרסום לגיטימי. והאם פרסומים שונים גם כתובים וגם כאלה שעוברים מפה לאוזן – יכולים להיחשב כהוצאת דיבה? את המושג "הוצאת דיבה" כולנו מכירים, ורבים מאיתנו אף נקבו במושג כאשר הם חשו כי שמם הטוב נפגע, או שנעשתה להם עוולה. אבל מה אומר המושג הזה ומתי באמת אפשר להגיש תביעה? כול המידע בהמשך.

הוצאת דיבה, היא סיטואציה בה נגרם נזק לאדם, נפשי, כספי או חברתי – זאת בעקבות לשון הרע ופרסומים שיצאו נגדו. פגיעה כזאת אשר ניתן להוכיח: יכולה לספק צדק עבור הנפגע בערכאות בית המשפט. זאת משום שעל פי סעיף 6 לחוק לשון הרע משנת 1965, נקבע כי אם נעשתה כוונה לפגוע בתובע, ניתן לקבוע פיצויים, לקנוס את הנאשם, ואף לפסוק שנת מאסר אחת נגדו.

מקרה בוחן של הוצאת דיבה

מבין הנתבעים בנושא זה, ניתן למצוא לא מעט עיתונאים אשר נתבעו על ידי גופים שונים, חברות, אנשים פרטיים ואפילו על ידי ראשי ממשלה! בכך ניתן למצוא את העיתונאי יגאל סרנה שחויב בפיצוי של מאה אלף שקלים, לאחר שפרסם פוסט ברשת החברתית שנועד להסב נזק לראש הממשלה. פיצוי כזה יינתן בעיקר כאשר יצליח התובע להוכיח כי הפרסום נועד על מנת לפגוע בתובע, וכי נגרם נזק בעקבות הפרסום.

מתי אפשר לתבוע על הוצאת דיבה?

חשוב לדעת כי על פי מערכת בתי המשפט: נפסקים פיצויים לתובע רק כאשר הוכח כי הנתבע ביצע פעילות זדונית על מנת לפגוע באחר. בכך, תביעות שמוגשות לבית המשפט אודות הוצאת דיבה – נדחות במידה ויש ספק סביר כי הנתבע לא נקט בהתנהגות זדונית. ישנם מקרים בהם הנתבע עליו להתנצל על דבריו ואם אינו מביע חרטה – יתכן כי בית המשפט יפסוק פיצויים גבוהים ואף חודשי מאסר לנאשם.

לסיכום, לפני שאתם מפרסמים פוסט ברשת, מעלים פרסומים זדוניים, או לפני שאתם מוותרים על הזכות שלכם לקבל הגנה במידה והוצאה דיבתכם – יש לחשוב פעמיים על המצב, ואף להיעזר בעורך דין נזיקין על מנת להבין כיצד תוכלו לפעול במקרים של הוצאת דיבה.