אשרות הומניטאריות – מי זכאי ולמי אין סיכוי לקבל ויזה הומניטארית

אשרות הומניטוריות

ישראל מקשה מאוד על קבלת ויזות מסיבות הומניטאריות במיוחד בעשור האחרון, משום שמקרים רבים מדי נוצלו לרעה ולכן לא קל כל כך לקבל אותה. אנחנו רואים את זה במיוחד כאשר אנחנו מקבלים בקשות של אסירי מרצון ואסירים פוליטיים או אנשים שנרדפו במדינותיהם על רקע זהות מינית ועוד. יש סיבות רבות שבזכותן אפשר לתת לאנשים רבים מעמד של פליט ומעמד תושב או אזרח מטעמים הומניטריים משום שישראל חרתה על דגלה כבר לפני שנים עזרה כזאת והיא גם חתומה על אמנות שונות שמדברות על כך. צריך רק לדעת למי נותנים את האשרה ולהיעזר בעורך דין שמטפל בכך על מנת להשיג אשרה הומניטארית כזאת.

צריכים אשרות הומנטריות? צרו קשר עם עו"ד עמרי אזולאי >>>

אשרה הומניטארית לעובדי סיעוד זרים

עובדי סיעוד זרים הם בין האנשים שמקבלים יחסית יותר מאחרים את האשרה ההומניטארית, משום שיש להם סיבות טובות להישאר כאן עם המטופלים שלהם שנקשרו אליהם. זה ידוע שיש ישראלים רבים שלא עובדים במקצוע זה ולכן יש מחסור וצורך בעובדים סיעודיים ומטפלים לקשישים וגם לנכים ובעלי מוגבלויות בגילים שונים. הבעיה היא שאשרת העבודה ניתנת רק למספר שנים קבוע ורק למשפחות שחתמו על כך שהן מעסיקות את המטפל, או חברות כוח אדם. כשזה משתנה, בגלל מקרה פטירה של מטפל או בגלל החלפת חברת כוח אדם, או כשוויזה מסתיימת, יש לפנות ולבקש הארכה בגלל סיבות הומניטאריות משום שזה מוצדק.

מה עושים?

פונים לעורך דין בתחום זה ומגישים את כל המסמכים שנדרשים כדי להאריך ויזה לאחר 63 חודשים או מסמכים שמוכיחים שהעובד עבר למשפחה אחרת בגלל קשיי התאקלמות במשפחה המקורית, ומבקשים את הוויזה הרצויה כדי שיוכל לעבוד עם המשפחה שאליה עבר. זה מחייב גם הגשת חוות דעת ומסמכים מהמשפחה החדשה שמעסיק אותו כדי לקבל את האשרה הנדרשת.